הוכחה חותכת לפשע מאת רב פקד מנשה שקמוני, הוצאת אור, 1969
מבחר מקרי פשע שבוצעו בישראל, שטלטלו את הרחוב הישראלי. רב פקד שקמוני היה כל כך חריף ב שמספרים עליו עם עדויות כי באמצעות תרשים תחזית הצליח להוכיח את הכוונה הפלילית שהייתה לעבריין ידוע אפילו כשהפשע עצמו עדיין לא בוצע! למי שזוכר, היה מדובר תכנית של חבורת פשע לשדוד בנק בירושלים. שקמוני היה נוכח כמעט בכל חקירה חשובה והתעלומות לא נפתרו אלא אם היה שותף. עד היום שיטות החקירות שלו משמשות את החוקרים חוקרי המשטרה של היום. בין הסיפורים האמתיים חבורת רצח בערבון מוגבל, מותו של סוחר סוסים, מותו של ירקן שהורעל על ידי חברה בחבורת הפשע בשם מלכה. ברציחות אלה הואשמו יהונתן, צבי, חסאן ומוחמד. רציחתו של הפושע חיים שמרס ביפו, בחורף גשום במיוחד 1952. רצח רעיה גולן שיצאה מן המחנה הצבאי בו שרתה ותפסה טרמפ למוות, וברצח זה הואשם בדואי בשם רוביה אלמרד. רצח שושנה שנרצחה וגופתה הוטלה ערומה על ליד מסילת הרכבת שבין עכו לחיפה-1964, מי שנתפס לבסוף והורשע היה אחד בשם רמי דולגין ועורך דינו היה מהמפורסמים בארץ הריהו עורך הדין חיים קאזיס. רצח שכונה הרצח של מארי אנטואנט על שם הקרבן שהייתה יוונייה בשם מאריה אנטוניה קיריאקו שחיה עם ארמני הצעיר ממנה בחמש עשרה שנה ברחוב יפו שבחיפה. הרצח היה מזעזע במיוחד בשל דרך ההפרדה בין חלקי גופה שונים. רצח אכזרי בגני יהודה ובו בעלה ואשתו היו רבים כל הזמן ויום אחד האישה נעלמה. הבעל היה רגיל בהיעלמותה לאחר כל ריב אבל הפעם הוא חרד לגורלה , הלך למשטרת פתח תקווה וסיפר כי היא נעלמה. הבעל, גבי , הואשם ברצח אשתו שולמית והורשע ברצח אשתו והולך למאסר עולם. הרשקו הגנב מחיפה מורשע ברצח אשתו. מסלול הרציחות של רוברט הרסון ששמו האמיתי היה ג'ורג' שפירא, היה רוצח פסיכופאת. הוא נאסר על רצח ונשבע כי לאחר שחרורו הוא ימשיך לרצוח. ה"דוד הטוב" שהוביל את הילדה הקטנה אסתר בן שטרית מכפר סבא אל מותה בחולות קיסריה. הקצין זבולון בוים ז"ל שר שהיה ראש מחלקת החקירות משטרת חיפה אשר ניהל חלק מהחקירות החשובות ביותר בחיפה, מתוארות בספר. יש עוד סיפורי חקירות רבים בספר המלווה בתמונות שבחלקן זעזעו את היישוב.
ארכיון חודשי: יולי 2012
שהיד מאת אבי ולנטין ספר מתח ישראלי
שהיד מאת אבי ולנטין, הוצאת עם עובד, 1989 סיפורו של קצין מילואים ישראלי המשרת בעזה. הימים הם ימי האינתיפאדה הראשונה. יחסיו של הקצין הישראלי עם מפקדיו ועם הממסד הצבאי מקצינים. חוויותיו וזיכרונותיו מהמלחמה בפלסטינים, ומאורעות הכיבוש 'הנאור' ברחוב הפלסטיני מביאים אותו למצבי רוח, עמדות חדשות וגישות אחרות לסכסוך עד למתן פקודה לא חוקית בעליל. . מתי שהוא הוא נתקל בפלסטיני, צייר, אינטליגנט שמצליח להיות מנהיג במחנות שאטי ולזרוע הרס ומוות על סביבתו. סיפור מרתק שווה קריאה. 150 עמודים
נידון למאסר עולם מאת סמי אלקיים יומנו של אסיר כלא רמלה איילון
נידון למאסר עולם מאת סמי אלקיים יומנו של אסיר, הוצאת ספרית פועלים, 1988.
סמי אלקיים יומנו של אסיר נידון למאסר עולם סמי אלקיים בילה את רוב שנותיו בבתי סוהר. בגיל שלוש עשרה עלה ארצה עם הוריו ושנה לאחר מכן ריצה את עונשו בכלא. סמי אלקיים לא ידע קרוא וכתוב אבל ניחן באינטלגינציה גבוהה, בחכמת חיים אכזרית. האינטלקט שלו נוצל לגמרי לחיי הפשע. חכמתו והכריזמה שלו העלו אותו לדרגת מנהיג בבתי הכלא. בכלא למד קרוא וכתוב ללא עזרה ורק אז החלה דרכו להכנס ולמצוא עצמו בחברה הנורמלית. ספור חייו עלה מפעם לפעם בעיתונות בשל נישואים שערורייתים לזמנו לשחקנית תיאטרון ממנה התגרש מאוחר יותר. הספר מלווה בתמונות. ספר חריף, מרגש, מרתק ומחכים. הספר כולל תמונות:
מתוך עמוד 48:
"התעוררתי בשעה ארבע לפנות בוקר מהצעקות של הסוהר. הוא היה בהיסטריה ולא הפסיק לצעוק לחבריו במשמרת לבוא בדחיפות עם המפתחות ולפתוח את תא מספר שמונה ולהוציא אסיר פצוע שפצעת עצמו. האו שחט את הגרון שלו בשני סכיני גילוח חדשים והוא מאושפז בבית חולים. הוא פגע בכל השרירים של הצוואר שלו. איזה דיכאון: איזו צעקה זו: מה פשר הזעקה הזאת והאכזרית וחסרת הרחמים? מי יעזור לו? הוא זעק לעזרה. ומי יבין אותו? מי יציל אותו? אנחנו חסרי יכולת להבין מה מסתתר בעומקו של אדם. אנו מבינים רק את השטחי,את הנסתר שבאדם אין אנו מבינים ואין אנו מגיעים לשם. והסבל ממשיך להיות סבל. הוא הוריד על עצמו מכת מוות באכזריות. .."
ללא חרטה מאת יוחנן להב רצח על ידי נערי בית ספר
ללא חרטה מאת יוחנן להב, הוצאת אות פז, 1969
רצח על ידי שני נערים תלמידי בית ספר, שרצחו בדם קר אשה שתפסה אותם על חם באמצע ביצוע גנבה. האם רצחו אותה בכדי שלא תגלה את זהותם? האם זה רצח בשל שוד שיצא מכלל שליטה?בחקירה הם גילו שהדהים את החוקרים שלא היו רגילים לחקור נערים בגילם, שהיום מכונים 'נורמאטיבים' ואז כינו אותם 'מביתך טוב'. הגרוע ביותר הוא שהם לא גילו חרטה כל שהיא. 183 עמודים. ראה מקרה רצח נהג המונית דרק רוט בשנת 1994 , בידי שני נערים בני 14, משה בן-איבגי וארבל אלוני.
יוחנן להב שימש בשנות השישים ראש הכתבים של עיתון 'ידיעות אחרונות'.
חייו ומותו של עמוס אוריון מאת יעל לוטן ופזית פיין ספר מתח ישראלי אמיתי
חייו ומותו של עמוס אוריון מאת יעל לוטן, הוצאת אדם, 1982
עמוס אוריון, דמות תמהונית ושנוייה במחלוקת, שוחרר במפתיע באפריל 1980 מכלא רמלה שם ריצה עונש מאסר עולם באשמת רצח עובד של חברת ברינקס בשנת 1971. כשלושה חודשים לאחר מכן מצא את מותו, יחד עם עזר כוהן, במה שהתפרסם בשם 'הרצח הכפול', אך גם לאחר שרוצחיו נתפסו ובאו על ענשם, נותרו נסיבות מאסרו וקיצו של עמוס אוריון מסתוריות ולא מובנות. האם היה עמוס אוריון רוצח או קורבן? מה היו הנסיבות האמיתיות של הרצח בברינקס?מדוע באמת זכה בחנינה מה קרה בין שיחרורו של אוריון ומותו? מי היה עמוס אוריון, או כשמו האמיתי, אנדז'י ווינובסקי? יעל לוטן הכירה את עמוס אוריון בתקופה שבין שיחרורו מן הכלא ומותו, ושמעה מפיו את עיקרי קורות חייו. נחשבת כעוף מוזר בספרות הישראלית עם נטייה לחיפוש היוצא דופן.
יעל לוטן 1935-2009 ), יעל לוטן ילידת הארץ. בשנת 1953 עד 1970התגוררה באנגליה, ג'אמייקה וארצות הברית. בשנים אלה עבדה כעיתונאית ופרסמה שלושה רומאנים ידועים באנגליה. כשחזרה לארץ עם ילדיה, ערכה מוספים ספרותיים בעיתונים שונים. אחת ההברקות הגדולות שלה היה ראיון חגיגי עם אילן שיינפלד את הסופר ההודי אנדד צ'טרג'י-סופר שלא היה ולא נברא. הייתה אשה מרתקת, מבט חזק, כמה דקות אתה וזכרת אותה לכל חייך. הייתה בין אלה שנפגשו עם יאסר ערפאת והעמדה לדין יחד עם אלי פיילר, לטיף דורי פעיל שמאל וראובן קמינר. סייעה למרדכי ואנונו לאחר שחרורו. תרגמה לעברית את אלדוס הכסלי וסופרת המתח פטרישיה קורנוול. תרגמה רומנים ישראליים לאנגלית.
המערוך רצח מלה מלבסקי חווה יערי מאת גבריאל שטרסמן
המערוך רצח מלה מלבסקי הוצאת כנרת, מאת גבריאל שטרסמן,1987
המערוך פרשת הרצח של מלה מלבסקי מאת גבריאל שטרסמן.
כשהייתי קטן, אהבתי לראות את אמא שלי משטחת ערימת בצק בעזרת המערוך. תמיד התקשר לי המערוך עם עוגה, או פיתה…הספר הזה מציג אפשרויות שונות לשימוש במערוכים. אני לא יודע אם רצח זה היה זוכה לספרים ספר זה וספרו של החוקר חדאד שהוצג כשרלוק הולמס בגלל שהצליח לפצח פרשה שאפילו חסמב"ה היה פותר אותה ויותר מהר-לולא היתה אחת המעורבות אשתו (לשעבר) של אחד הכתבים הידועים ביותר בתקשורת הישראלית ואולי בגלל שהן נשים…לדורית זילברמן הפתרונים. לך תדע.
תיירת יהודייה בת 59 מארה"ב, נתגלתה ב- 1985 ליד שדה דב, ראשה מפוצח, רצוץ וגופתה מרוטשת מפגיעת מכונית. בחקירת המשטרה התגלה חשבון בנק של מלבסקי בתל אביב, שממנו עברו הכספים לחשבון אחר ושם הוא רוקן מהכספים שהיו בו (כ-50 אלף דולר). בשני המקרים התגלה כי אשה בשם חוה יערי, שעבדה בבנק כיועצת לניירות ערך זרים, טיפלה בחשבונות. המשטרה ביצעה האזנות ממושכות לטלפון של יערי והחלה לטמון לה "מלכודות" כדי לקבל ראיות מוצקות. אחת מהמלכודות הללו הייתה, כשנשלחה אליה לעבודה שוטרת סמויה, שאמרה לה לתומה כי היא מוכרת לה. לאחר מכן התקשרה אותה שוטרת ליערי ואמרה לה כי היא יודעת מהיכן היא מוכרת לה: "ממלה מלבסקי". יערי התקשרה מבוהלת לידידתה אביבה גרנות, רוקחת ירושלמית, וכך הייתה למשטרה הוכחה כי היא הייתה שותפתה לרצח.יערי וגרנות נעצרו והכחישו בחקירתן את מעורבותן ברצח, אולם לאחר מכן נשברה יערי, הודתה במעורבותה ברצח וסיפרה כי גרנות סייעה בידה. המשטרה עימתה ביניהן, ובעימות הטיחו יערי וגרנות האשמות האחת כלפי השנייה, וכך מסרו למשטרה ראיות חותכות ופרטים רבים ממקרה הרצח, שעליהם בוסס חלק מרכזי מכתב האישום. יערי וגרנות גרו באותו הבניין בירושלים, וכך הן התיידדו. אמצעי התקשורת באותה התקופה עסקו רבות בשאלה מי מהשתיים גררה את חברתה לבצע את הרצח. אביבה גרנות הוצגה אז כאשה המשפיעה, אולם ראש צוות החקירה, החוקר המוערך מישל חדאד, סבר אחרת וכי יערי היא שגררה את חברתה גרנות למעשה הפשע.
תמונת השער: חווה יערי בצד ימין, אביבה גרנות בצד שמאל.
שבועוני העולם הזה שסקרו את המשפט באדיבות אתר בוקספר:
זיגל בנימין זיגל בחקירות השחיתות מאת ברוך לשם
זיגל ניצב בנימין זיגל מאת ברוך לשם, הוצאת מעריב 1988. ניצב בנימין זיגל עמד בראש חקירות אשר הסעירו את המדינה. לראשונה נחשפים במלואים שלב אחר שלב המסמכים, ההקלטות, והאירועים שהתרחשו בתוככי חדרי החקירות של המשטרה. זהו סיפור פיענוח הפרשיות שעסקו בגדולי עברייני הצווארון הלבן במדינה:יהושע בן ציון, מיכאל צור, דויד פלד, אשר ידלין, שמואל רכטמן, ברוך אבו-חצירה, אהרון אבו-חצירה, וכן פרשת 'תיק אפרסק' (ראה אהוד אולמרט). זהו גם סיפורה של המחלקה לחקירות הונאה, אשר עשרות חוקריה אומנו ופעלו, כיחידת עלית צבאית לכל דבר, במאבק נגד הפשיעה הכלכלית. אך בראש ובראשונה זהו סיפורו של ניצב בנימין זיגל, אשר עמד בראש היחידה, ותוך שימוש בכל אמצעי ותחבולה הוביל אותה ליעדים שהנציב לעצמו. שיטות החקירה בהן נקט זכו לכל דברי הגינוי והשבח האפשריים. בכלי התקשורת הוא זכה לכינויים:'זיגל האיום', 'הצייד', 'רובספייר'. אוייביו מהצמרת הפוליטית, עשו ככל שביכולתם כדי להכשילו ולהדיחו, כאשר החל מקעקע את מעוזי שלטונם. זהו סיפורה של תקופה מיוחדת בתולדות המדינה. 200 עמודים מרתקים לאללה! אוי, יה הירשנזון, לו רק זיגל היה בחיים…
תמונות שבועון העולם הזה לקוחות מאתר בוקספר ברשות:
מתוך עיתון הארץ:
סוכן 1636 נגד משפחת אלפרון מאת ראובן שפירא
סוכן 1636 משפחת אלפרון מאת ראובן שפירא, הוצאת מעריב, 2000.
יש היום ילדים ונערים שאם תשאלו אותם מי זה זאב רוזנשטיין, ריקו שיראזי ובמקרה שלנו, משפחת אלפרון-הם יודעים במי מדובר. ומה אם תשאלו אותם מי זה אברהם כץ? אופס!
האם הוא בריון? האם הוא רוצח בשירות המשפחה? האם הוא נראה כמו בריון? שום דבר!נאדה!אברהם כץ, הוא ניצול שואה, כרסתן, ממושקף, קירח, לא הייתם מקשרים אותו אפילו עם אקדח קפצונים. ההנחה בגורמי מודיעין בבראנז'ה המשטרתית קובעים שקשריו של אברהם כץ עם משפחת אלפרון היא זו שהביאה לנפילתה ממעמדה.
משפחת אלפרון מוכרת לציבור בישראל כאחת ממשפחות הפשע שהייתה בעלת ההשפעה והמעמד הגבוהים ביותר בעולם התחתון הישראלי. כץ, שימש סוכן סמוי בשירות המשטרה כדי להרשיע את בני משפחת אלפרון, חי כיום בישראל תחת מעטה כבד של חשאיות ובזהות שאולה שתפרו לו המשטרה ומשרד הפנים, מחשש לפגיעה בחייו. כבן בית אצל האלפרונים, התגורר אברהם כץ בביתה של האחות הפעלתנית במשפחה – שושנה ברסקי. לאחר שהפך לאיש סודם של בני המשפחה, החל להקליט שיחות מפלילות שהיה עד להן, ובהן בין השאר הועלו כוונות לפגוע ביריבים ולפוצץ את בתיהן. אנשי המודיעין של המשטרה תלו בכץ תקוות רבות, והאמינו כי הסוכן הסמוי יביא את בני משפחת אלפרון אל ספסל הנאשמים, לאחר שבמשך שנים הצליחו לחמוק מהרשעות רציניות. אך לאכזבתם הרבה, ומאוחר מדי, התברר להם כי הסוכן הסמוי שבהפעלתו הושקעו עשרות אלפי דולרים, שיטה לא רק בבני משפחת הפשע אלא גם במשטרה, ואף כי הביא טלטלה עזה על העולם התחתון, הצליח לערער גם את שולחיו, המשטרה והפרקליטות. בספר תוכלו להכיר את אברהם כץ, מימיו כנער שנלחם בנאצים ועד לחדירתו ללב משפחת אלפרון והפיכתו לסוכן הסמוי שהביא עליה את מפלתה. הספר כולל תמונות נדירות.
ראובן שפירא, מבכירי העיתונאים והפרשנים בתחום המשטרה והפלילים בישראל, שעבד כעיתונאי ב"דבר, "הארץ", ו"מעריב", השתמש בכל הידע הרב שצבר בעבודתו כדי להביא לקוראים מותחן מעניין, מרתק וקולח, המבוסס על עובדות, ראיונות, מסמכים ועדויות. הספר, שמהווה מסמך רציני ואמין, מספק הצצה נדירה אל הרבדים הנסתרים של עולם הפשע מחד גיסא, וחושף בראשונה את אחורי הקלעים של הפעילות הסמויה והמודיעינית של משטרת ישראל מאידך גיסא. ספר חובה לכל מי שמתעניין בפשע ובמלחמה בו.
מתוך עיתון הארץ:23.01.2011
את ראשית דרכו העיתונאית עשה שפירא בעיתון דבר, שם שימש ככתב לענייני משטרה משנת 1978 עד 1985. לאחר מכן עבר ל"הארץ", ושימש ככתב המשטרה והפלילים של העיתון מ-1986 עד 1998. בנוסף, שפירא עסק בייעוץ תקשורת, והיה בין היתר דובר עיריית הוד השרון ודובר עיריית אריאל.
חברו שלמה רז, דובר מבקר המדינה, סיפר אתמול כי "הוא היה מטובי כתבי המשטרה אי פעם. כשנתמניתי להיות כתב לענייני משטרה בקול ישראל אמרו לי להתקשר אליו בשביל ללמוד את העבודה, הוא היה רץ בשטח ומביא את המקורות, הכיר את כל השוטרים והעבריינים והיה הגון בצורה יוצאת דופן. עבדנו ביחד, לא היתה לי בעיה לדבר איתו על ידיעה למרות שלא עבדנו באותו כלי התקשורת, סמכתי עליו לחלוטין".
העיתונאי משה נוסבאום, שהכיר את שפירא כקולגה, סיפר על אדם חרוץ ואמין. "הכרנו על בסיס מקצועי", סיפר אמש נוסבאום ל"הארץ", "כשהייתי כתב קול ישראל התחברנו. בתקופה ההיא ראובן שפירא היה מהמובילים בין כתבי המשטרה בארץ. היו לו קשרים מעולים במשטרה, והוא גם יצר קשר עם עבריינים, הוא יצר איזון אולטימטיבי שניזון משני הצדדים. מעל הכל, האמת האישית שלו לא נתנה לו להתבלבל כשמישהו משני הצדדים ניסה להשפיע עליו. הוא נשאר נאמן לדרכו, בעיקר לתפקיד העיתונאי, וזו התכונה שצדה את עיניי וגרמה להתחברות בינינו. אין עוד הרבה ראובן שפירא בתקשורת הישראלית. וזה חבל".
באין תחבולות אילן מורדוף רומן ריגול מותח המוסד הישראלי בפעולה
באין תחבולות מאת אילן מורדוף, הוצאת תמוז, 1991
סיפורו של סוכן מוסד ישראלי שהיה פעיל בשירת בין השנים 1979-1986. בין משימותיו על פני ארצות, השתתף במבצעים מאחורי קווי האויב ובארצות הגוש הקומוניסטי בתקופתה המלחמה הקרה.
איש ללא צל יוסי אבני לוי ספר מתח וריגול
איש ללא צל יוסי אבני לוי ספר מתח וריגול, הוצאת זמורה, 2007
אבני הוא שם בדוי. נרמז כי עבודתו האמיתי היא בסגל הדיפלומטי הישראלי, שבין מחלקותיו או דרגות הקורפוס הדיפלומטי או הקונסולרי יש פה ושם אנשי צללים. אם יש ספר ישראלי שמתקרב מעט לאיכות ספריו והאנשת גיבוריו של ג'ון לה- קארה זה יוסי אבני לוי וראובן מירן. היום, להשתמש בכינוי איש צללים כמו טד אלבורי או ספרי הריגול הקלסיים שלאחר מלחמת העולם השנייה נשמע קצת קלישאה או משהו שעבר זמנו. היום, בעידן הדיגיטלי שבו גוגל מנציחה כל בית בכל רחוב-ואמצעי המעקב הדיגטליים המטאפורה הזו כבר לא עובדת. גיבורו של אבני הוא דיפלומט המשרת בגרמניה, מרצה שם בחוגים שונים וכמובן, פוגש באנטישמיות. כאילו שאנטישמיות היא רק גרמנית. יום אחד ניגש אליו צעיר בשם סבסטיאן. החיים של יונתן, גיבור הספר משתנים לגמרי. אבל יונתן איננו רק דיפלומט, ברור לנו לאט לאט שהוא גם מרגל בשירות הביון הישראלי. לאמור, המוסד. מהר מאוד מוצא עצמו נלחם על חייו. תיאורים מרגשים על בדידות המרגל, על העולם התחתון, על הפחדים, על ההתמודדות שלו עם ההמוסקסואליות שבו(ראה ספריו הקודמים של אבני). ספר מתח טוב שאין אלא לברך עליו ועל נעה מנהיים העורכת. מה שכן, הייתי קצת מצמצם משפטים פה ושםשהם מיותרים, בחלקם כפולים, או תיאורים יותר ממה שצריך. צמצום זו המילה-לא רזון אבל לא עודף. ספר שווה כל עמוד. כתוב טוב מותח ובנוי היטב.
478 עמודים מצוינים!