להצחיק את אלוהים מאת אלי תמוז בעזרת יעל רנן

להצחיק את אלוהים מאת אלי תמוז  בעזרת ד"ר יעל רנן, הוצאת מודן, 1996
להצחיק את אלוהים יעל רנן אלי תמוז סיפורו האמיתי של אחד מחברי כנופיה ידועה לשמצה ברחבי העולם שחברה לטרוריסט בינלאומי והבריחו סמים ועשו מעשים 'מעניינים' לתפארת מדינת ישראל. יעל רנן-מתרגמת יוליסס.
ד"ר יעל רנן, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגום ומרצה בכירה בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.
מדבריה של ד"ר יעל רנן, כל פרס טשרניחובסקי על מעשיו של אלי תמוז:
"אין לי ספק שבסיטואציה חברתית שונה היה 'אלי' (גיבור הספר-מוצא אפיק חוקי לשאפתנותו. לאחר שהכרתי אותו מקרוב יותר בתקופת העבודה על הספר, השתכנעתי שהוא אינו שונה ממני ומחברי בשום תכונת אופי, נפשית או מוסרית. הוא איננו פסיכופט או סוציופט, ואיננו מתנער מאחריות למעשיו. הוא בחר, טעה, כשל ושילם את המחיר. .."
את החוכמה העמוקה הזאת ניתן לומר על כל עבריין שני…  והיא אפילו מצרפת שיר של ברכט מתוך גלות משוררים:"טשטש את העקבות"
להצחיק את אלוהים יעל רנן אלי תמוז

פשעי מין בישראל מאת מחברים אלמונים

פשעי מין בישראל מאת מחברים אלמונים:
הספר מביא את רוב הכתבות, האזכורים ופרשנויות על סוגי אונס, התעללויות מינית, גילוי עריות, אונס בעזרת מכשיר, מה קורה אחרי האונס, אונס בידי שוטרים, אונס אל המוות, דיוקן האנס כבריון, כמופרע ועוד. אונס קבוצתי, ארבע ימים של אונס, טרמפ ואונס, סטיות מיניות, הקטינה המנוצלת, סדיזם, הומוסקסואליות, לסביות וקטינות ועוד. 208 עמודים.
בפתח הספר כתוב:
"מסיבות ובנות בחרו שני המחברים-שליקטו, כתבו וערכו את החומר-לשמור על אנונימיות. ספר זה הנו ראשון בסדרת ספריהם על הפשע בישראל, וכדי לטא להיחשף בחור להצניע את שמותיהם.."
לא, אל תאמינו שרק בשל זה שהם לא המשיכו לפרסם ספרים על הפשע בישראל-הם נקברו בחולות ראשון לציון. לדעתי, הם ראו שאין כסף מספר שכזה אז בחרו לוותר.
פשעי מין בישראל

מי ישפוט את השופטים שלמה אבני סיפורו של אדם שהעז לתבוע שני עורכי-דין מהידועים בבראנז'ה התל-אביבית והמשפטית בכלל והקורות אותו. תיאור אמיתי מגובה במסמכים ובמאמרים עיתונאיים וכתבות. המחבר טוען כי שני עורכי דין זממו להשתלט על גג דירות בגבעתיים ודירה אחת.
שמות עורכי הדין הנתבעים על יד מר שלמה אבני הם: ד"ר צבי טמיר
השופט חיים אילת
כבוד השופט בנימין כהן
בנימין זיגל ז'ל
חברת הכנסת שולמית אלוני
עירית גבעתיים
עורך דין שמואל תמיר ז'ל ועוד.
מי ישפוט את השופטים שלמה אבני
הערת מערכת הבלוג:שלמה אבני התפרסם כמי שביקש להיקבר בים או להיזרק על האדמה במותו ולהיות למאכל לדגים או לחיות הבר בשל פחדו מהקבורה: האדמה נועדה לתת חיים-לא להיות מחסן גופות."

העלילה מאת יאיר קוטלר פרשת ניצב אברהם תורג'מן

העלילה מאת יאיר קוטלר על פרשת ניצב אברהם תורג'מן מפקד משטרת מחוז תל אביב, ניצב אברהם תורג'מן התפטר בקיץ 1985. השאלות שהספר מעלה ונותן תשובות מפתיעות איך נהגו בתורג'מן המפכ"ל היוצא אריה איבצן והמפקח הכללי החדש דוד קראוס, איך הגיע היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר להחלטה להעמידו לדין את תורג'מן על עדות שקר כביכול מבלי שהיו בידיו ראיות קבילות הדרושות בבתי המשפט, מדוע המליץ הפרופסור זמיר להעמיד את ניצב תורגמ'ן לפני דן יחיד כלומר בית דין שדה שאין ערעור על פסיקתו, מה הייתה עמדתם של אנשים בכירים במערכת המשפט על הפרשה, מה היתה עמדתו של שר המשוטרה חיים בר לב על פרשת תורג'מןמן. המזימה שנרקמה על ידי עיתונאים וקציני משטרה בהטילם ערימות שקרים ועלילות על ניצב תורג'מן כדי להביא להדחתו  מהמשטרה לאחר 33 שנים של שירות. 200 עמודים כולל מסמכים. 200 עמודים
העלילה יאיר קוטלר פרשת ניצב אברהם תורג'מן

אני מאשים את כבוד בית המשפט העליון עמוס ברנס זכאי מאת דוד בן ארדוט

רצח רחל הלר מאת ברוך לשם הוצאת ידיעות אחרונות 1978 הרצח המפורסם שהתגלה ביום חמישי, 24 באוקטובר 1974.

אני מאשים את כבוד בית המשפט העליון עמוס ברנס זכאי מאת דוד בן ארדוט: מתוך הספר, מסברי המחבר:
אני מאשים בזה את כבוד בית המשפט העליון אשר האמין לדברי מקטרגיו של עמוס ברנס ופסק עליו את הדברים הנוראים שאין הבאים:
אתה עמוס בן כלפו ברנס גרמת בכוונה תחילה למותה של המנוחה רחל הלר ואתה נדון למאסר עולם." המחבר מביא הוכחות וטענות כנגד פסיקתו של בית המשפט העליון אשר דן את עמוס ברנס למאסר עולם. המחבר מודה גם לעזרה גולדברג קצין המשטרה אשר האמין עד יום מותו בחפותו של עמוס בארנס וההמשך ידוע.
ראה בנושא:
דמי אחיך
אני מאשים
רצח רחל הלר
רצח רחל הלר אני מאשים את כבוד בית המשפט העליון עמוס ברנס זכאי דוד בן ארדוט דמי אחיך  חיסוי או כיסוי עמוס ברנס יצחק רבין

11 כומתות ירוקות בדין פרשת כפר קאסם מאת משה קורדוב

11 כומתות ירוקות בדין פרשת כפר קאסם מאת משה קורדוב טבח כפר קאסם בוצע על ידי יחידה של משמר הגבול הישראלי בתושבי כפר קאסם ב־29 באוקטובר 1956, היום הראשון למבצע קדש, ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר, ובהם נשים וילדים. עוד 4 מתושבי הכפר נהרגו בנפרד באותו ערב.

גדוד משמר הגבול בפיקודו של רב-סרן שמואל מלינקי, שסופח לחטיבה של שדמי, קיבל משימה לאכוף את העוצר ב-8 כפרים ערביים בגזרה הדרומית של "המשולש הקטן". לאחר מעשה טען מלינקי, שבשיחה אישית שקיים עם המח"ט לפני תחילת הפעולה, הוא שאל כיצד יש לנהוג בתושבים ערביים שאינם יודעים על קיום העוצר, ותשובת שדמי הייתה אלוהים ירחם עליהם, ברכה מוסלמית על המתים. שדמי הכחיש את הדברים שייחס לו מלינקי. בקבוצת פקודות שקיים מלינקי עם מפקדי הפלוגות והמחלקות שלו, הוא העביר להם הוראות ברוח דומה. בתגובה לשאלות מספר קצינים, הוא הנחה אותם במפורש לירות על מנת להרוג בכל ערבי שימצא מחוץ לביתו לאחר שעת כניסת העוצר "ללא סנטימנטים", כולל תושבים החוזרים מעבודתם מחוץ לכפרים.

למרות ההוראות הברורות שנתן מלינקי לקציניו, כמעט כולם הפעילו שיקול דעת, ולא פעלו בהתאם להנחיותיו. מפקד הפלוגה הצפונית של הגדוד, יהודה פרנקנטל, דחה על דעת עצמו את שעת כניסת העוצר בחצי שעה, והורה למפקדי המחלקות שלו לא לירות בכפריים החוזרים מעבודתם לאחר כניסת העוצר, אלא ללוותם לבתיהם. מפקד הפלוגה הדרומית, יהודה לוי, לא שינה אמנם את פקודות המג"ד, אך אישר למ"מים שביקשו ממנו הנחיות, לפעול בהתאם לשיקול דעתם. מתוך שמונה מפקדי מחלקות של הגדוד, רק סגן גבריאל דהאן, שפיקד על המחלקה שפעלה בכפר קאסם, קיים את הפקודה שניתנה לו כלשונה. חייליו עצרו את הכפריים שחזרו לכפר מעבודתם ברגל או ברכב, ירו למוות בארבעים ושלושה מתושבי הכפר, בהם תשע נשים ושבע עשרה ילדים ונערים, ופצעו שלוש עשרה נוספים. בנוסף לכך נהרגו בתוך הכפר עוד ארבעה תושבים. תושבי הכפר מונים בנספים גם אדם שמת משבץ לאחר ששמע על מות בנו בטבח, ואת עוברה של אישה הרה שנהרגה בטבח, ומגיעים לארבעים ותשעה נספים.

בינואר 1957 הועמדו לדין 11 חיילים וקצינים שהיו מעורבים בטבח בכפר קאסם. גזר הדין במשפטם ניתן באוקטובר 1958.

בפסק דינו במשפטם של מבצעי הטבח קבע השופט בנימין הלוי מהי "פקודה בלתי חוקית בעליל", שעל החייל לסרב לציית לה כאשר היא ניתנת לו.

שמונה מהנאשמים הורשעו ונדונו לתקופות מאסר ממושכות, אף אחד מהם לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו. כעבור שנה אחת בלבד זכו אחרוני המורשעים בחנינה מנשיא המדינה, יצחק בן צבי, והשתחררו ממאסרם. בנוסף על כך, את תקופת המאסר העבירו המורשעים באכסניה. לאחר שחרורו חזר מלינקי לשרת במשמר הגבול, והיה קצין ביטחון בקריה למחקר גרעיני – נגב. יששכר שדמי הועמד לדין באשמת רצח וחריגה מסמכות, זוכה מאשמת הרצח והורשע בסעיפי החריגה מסמכות. בגזר הדין ננזף והוטל עליו קנס סמלי של עשר פרוטות, הוא המשיך בשירותו הצבאי. למשפחות הקורבנות ניתן פיצוי כספי.
11 כומתות בדין פרשת קאסם משה קורדוב  העולם הזה אורי אבנרי מה קרה בכפר קאסם עמוס קינן בכפר קאסם שער אחורי העולם הבא לילי גלילי 1956 בצבת מעצמות נתנאל לורך מבצע קדש

דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל שלמה נקדימון שאול מייזליש

ד"ר יעקב ישראל דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל מאת שלמה נקדימון ושאול מייזליש , הוצאת מודן. 1985
חוקר מדע המדינה פרופסור שלמה אבינרי על הרצח:

"באור זה רואה אני את ההשתקה סביב רצח דה-האן, שהיה כנראה הרצח הפוליטי הראשון בארץ. דה-האן היה, בלי ספק, אדם שחיבל במפעל הציוני, אבל רק הלך רוח מיוחד יכול להגיע מכאן עד להחלטה לרצוח אותו ועד לנכונות רוב ההנהגה היישובית – פרט לכמה יוצאים מהכלל כמו בילינסון – לקבל ולהפיץ את הבדיה שערבים רצחו אותו, ואף להדגיש את החשדות בקשר לסטיותיו המיניות, כמניע אפשרי המטשטש את זהותם האמיתית של הרוצחים."

דה האן 1881-1924 יהודי, יליד הולנד. משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, פעיל ציוני שהתחרד בארץ ישראל ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית. היה קורבן של מה שנחשב כרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. ההשערה השנייה היא שהוא נרצח על רקע פעילות הומוסקסואלית בחברה החרדית. דה-האן היה הומוסקסואל. והוא חשף עובדה זו בכתביו.

בשנת 1912 נסע לרוסיה הצארית כדי לחקור את תנאי המאסר בבתי הסוהר שם. עם שובו פרסם את הספר "בתי סוהר רוסיים", על התנאים התת-אנושיים שמצא במוסדות אלו. לאחר שובו מרוסיה חל בו מפנה אידאולוגי נוסף והוא שב להיות יהודי דתי, ולאחר מכן גם ציוני. ב-1916 החל ללמד משפטים באוניברסיטת אמסטרדם. אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיע לארץ בשנת 1919 ורצה להשתלב בתנועה הציונית. עד מהרה התברר לו כי איש אינו מעוניין בשירותיו – לא במוסדות היישוב וגם לא באוניברסיטה העברית, שהייתה אז בשלבי הקמה. הוא ביקש לשמש כקונסול הולנד בירושלים ונדחה על ידי שלטונות הולנד. ב-1921 עמד בראש התלמוד תורה הספרדי "דורש ציון". הוא הצטרף לחוגים הקנאיים של העדה החרדית, מתנגדי החילוניות והציונות. דה האן הפך למקורבו של הרב יוסף חיים זוננפלד, מנהיג העדה החרדית. בשנותיו בירושלים המשיך ביחסיו עם גברים, שאותם מצא בקרב צעירים ערבים ממזרח ירושלים, אם כי הסתיר את הדבר מחבריו החרדים. עולמו זה התבטא בספר שיריו "מרובעים" שיצא לאור בהולנד אחרי מותו, בשנת 1924. התפרנס, נוסף על ההכנסות מפרסום שירתו, מכתיבת כתבות לעיתון הולנדי, ומעבודתו כמרצה למשפטים בבית הספר למשפט ולכלכלה של ממשלת המנדט בארץ ישראל. במ רוצת השנים הפך דה האן שהיה משכיל לעומת הסביבה החרדית בה חי-לקיצוני ביותר. הוא נאבק נגד היישוב הציוני המאורגן, נגד המסים שהנציב העליון אישר ןלוועד העיר של יהודי ירושלים ופעל לביטול המנדט על ארץ ישראל. מתנגדיו האשימו אותו כי הוא פעל להגברת הסכסוך בין היישוב היהודי לבין הערבים.

דה האן הרכיב משלחת חרדית בראשות הרב זוננפלד שיצאה ב-23 ביוני 1923 לעבר הירדן, להתייצב בפני המלך עבדאללה הראשון, ולהיפגש עם אביו של עבדאללה, חוסיין בן עלי, שביקר אז בעבר הירדן. המשלחת הייתה משקל-נגד למשלחת ציונית בראשות הקולונל פרדריק קיש שיצאה להיפגש עם אנשי השושלת ההאשמית. משלחתו של דה האן הגישה תזכיר לפיו אגודת ישראל היא עצמאי המייצג יהודים רבים ברחבי העולם ולכן יש לקבל ממנו חוות דעת נפרדות בשאלות העומדות על הפרק. עוד הביע התזכיר רצון בשלום ובשיתוף פעולה בין כל התושבים לבניין הארץ.דה האן אמור היה לצאת ללונדון ב-1 ביולי 1924 עם משלחת מטעם העדה החרדית, כדי לפעול נגד הצהרת בלפור. דה האן עצמו הכחיש טענות על פעילות בכיוון הזה, שעלו בעקבות פגישה קודמת). ב-30 ביוני 1924, כשיצא דה האן לרחוב יפו לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת שבחצר בית החולים שערי צדק, פגעו בו שלוש יריות אקדח, שגרמו למותו המיידי. הרוצח נמלט. זהות הרוצח, סייעניו ושולחיו לא נתגלתה למשטרת המנדט ותיק החקירה נסגר.

הסופר ארנולד צווייג כתב ב-1932 רומן המבוסס על פרשת חייו של דה האן בשם "דה פרינט שב הביתה" (תורגם לעברית בשם "דה וריאנט שב הביתה"). בספר "נוצות" מאת חיים באר יש דמות המבוססת על דמותו של דה האן.
דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל שלמה נקדימון שאול מייזלישדה וריאנט שב הביתה רצח דה האן צנוצות

אמא היתה זוחלת לימור נחמיאס רומן מתח ישראלי הוצאת כתר

אמא היתה זוחלת מאת לימור נחמיאס רומן מתח ישראלי הוצאת כתר, 1995

בחניון תל אביבי, מוטלת גופת אישה צעירה. אזרח שנקלע למקום מבחין בה מרחוק. שני טורי שיניה מבליחים בחושך, חשופים. הוא מתקרב, הוא אינו מבין מדוע היא מחייכת. בדירה ישנה בלב העיר נרקמת תוכנית מפלצתית. סודות תמוהים מן העבר מצטרפים יחדיו לתמונת סיוט חולנית. המשטרה חסרת אונים. אך אז, ממעמקי כורסת הטלוויזיה שלה, היא מגיחה במלוא הדרה. היא צינית, היא סקסית, אין לה אלוהים. היא – מיכלי, בת 29. חוקרת פרטית שלא לוקחת שבויים. לימור נחמיאס עוסקת בעיתונות ובחקירות. היא נולדה בחיפה בשנת 1964.
אמא היתה זוחלת
סרט לבן על כיפה אדומה לימור נחמיאס הוצאת כתר 

אחת בשם שרונה מטפלת בשיאצו, השתדלה יותר מדי ונשארה בלי פציינטים. גם חבר אין לה, צפריר הבלונדיני נטש אותה כשלא בכוונה שברה את רגלו. מאז היא יושבת בדירתה הקטנה ומחכה שיורידו לו את הגבס ושיפתיע אותה ויחזור אליה בריצה, עד שיגיע, היא משחקת פריסל במחשב, צופה בפרסומות טלוויזיה ונרשמת למשרדי שידוכים, משרד השידוכים 'הרקיע השביעי' מסדר אהבות לנשמות בודדות, וכעיסוק צדדי מטפל גם בדרישותיהם של לקוחות מיוחדים. שחר צימרמן הוא אחד הלקוחות האלה; הוא נהנה להכאיב לנשים ולשלוט בהן, בטרם סולק מהפקולטה לרפואה הספיק לצבור אוסף מרשים של מכשירים רפואיים, שממתינים בתיבת ברזל נעולה לאישה הנכונה. בעלילה מלאת תהפוכות ומתובלת בהומור שחור משחקים התום והרוע משחק מחבואים חסר חוקים. במצוד המתעתע מסתבכים גם מאיה מלכת הסאדו המתייסרת, הרמב"ם – היועץ המבריק לענייני אהבה, וחוקר יערות נחמד, יפה ומפותה. סרט לבן על כיפה אדומה הוא רומן מתח מפתיע ואפל על אהבה יוצאת דופן.
סרט לבן על כיפה אדומה
צבוטותי מאת לימור נחמיאס ספר מתח ישראלי הוצאת כתר בלשית צעירה ומבריקה המתעניינת בעיקר בכדורגל ובכל מה שיכול להעניק לה אורגזמה, מכניסה לדירתה שותף חתיך ויוזמת מתקפה הורמונלית במטרה לזכות בלבו. במקביל היא נשלחת להסתנן לסביבתו הטבעית של איש העולם התחתון, כדי להפילו בפח, ויוצאת למשימה מבלי לדעת שמעסיקיה העלימו ממנה פרט חשוב במתכוון. כשהפרט הזה מצטרף לסוד נעול בעברה היא מוצאת את עצמה בלבו של משחק מחשבה מסוכן מול החוק והעולם התחתון גם יחד. חיי האהבה של מקבלים תפנית טרגית כשמסתבר שהשותף החתיך בנוי לקשר, אבל לא עם איה, אלא עם שירלי היפה והמעצבנת, וכדי להשלים את התמונה נכנס לחייה מחזר חדש, לבורנט חובב צפרדעים המתגורר אצל אמו ומתלבש כמו תאונה. בהדרגה מתברר לאיה ששום דבר אינו כפי שהוא נראה, לא בתחום הרומנטי ולא בתחום המקצועי. כשלתוך מלחמת המוחות נכנס הגורם הרגשי, היא מבינה שיהיה עליה לרדת נמוך מאוד על מנת לעלות מנצחת. "צבוטותי" הוא ספרה השני של לימור נחמיאס. ספרה הראשון, "אמא היתה זוחלת". ראה אור אף הוא בהוצאת כתר.
צבוטותי

זיכרונות מבית המשפט חיים דבורין לשעבר סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי

זיכרונות מבית המשפט מאת חיים דבורין, לשעבר סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי  בספר מרתק זה הוא מספר בעברית הטובה שלו על המשפט הפלילי, על שופטים כבני אדם, על תעלולי התרגום הסימולטני במהלך משפט שיכול לגרום לנזק ולעיוות דין, חיילים שנפגעו, נשים מוכות, חבר מושבעים ועוד. שווה קריאה.
השופט חיים דבורין:
חיים דבורין יליד 1913 באודיסה. ב-1919 עלה ארצה בארנייה רוסלאן שפתחה את העלייה השלישית. בשנת 1940 סיים את לימודי המשפט בית הספר הממשלתי למשפטים בירושלים של שלטונות המנדט הבריטי וב-1941 קיבל תואר עורך דין. ביולי 1948 התגייס לצה"ל ועד ל-1950 שירת בתפקידים משפטיים שונים. בתחילת 1950 נתמנה בדרגת סגן אלוף, להן כאחד משלושת סגניו של הנשיא בית הדין הצבאי העליון. ב-1964 נתמנה שופט בביתה משפט המחוזי וב ובתפקיד זה שימש עד פרישתו לגמלאות בספטמבר 1983. מאז 1964 כיהן כבבית משפט המחוזי בבאר שבע ומאז מאי 1970 ועד לפרישתו לגמלאות, כיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בשנתיים האחרונות כיהן בתפקיד של סגן הנשיא של בית המשפט. לאחר פרישתו המשיך בפעילות משפטית בתפקידים שונים, בוועדות ובמינויים ל שרי המשפטים.

הגיגים זיכרונות מבית המשפט

ללא גלימה משפט מלחי מאת גדעון רייכר השופט ועורכת הדין

ללא גלימה משפט מלחי מאת גדעון רייכר השופט ועורכת הדין
ללא גלימה פרשת מלחי גדעון רייכר יונה סופר מחשידה את השופט הידוע מלחי כנוטל שוחד. אם אתם חושבים שסיפורי יצחק מרדכי, הנשיא קצב, רמון ואחרים מסעירים את המדינה-אין לכם מושג מה הסיפור הזה עשה בזמנו. הספר מלווה בתמונות רק חבל שגדעון רייכר ניסה להיות סופר, יעני ספרותי. באופן לא ברור, פרשה זו זכתה למיטב כותרות העיתונים ושערי המגזינים ובעיקר על ידי שבועון העולם הזה-ראה תמונות באדיבות אתר הספרים בוקספר:

אליעזר מלחי – 1998, היה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שהועמד לדין באשמת שוחד וזוכה, אך החליט להתפטר מתפקידו. פרשת העמדתו לדין עוררה עניין רב בציבור הישראלי.

בשנת 1941 הוסמך מלחי כעורך דין על ידי שלטונות המנדט. הוא היה בריסטר, מונה לשופט שלום בארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן מונה לשופט בית המשפט המחוזי. בנוסף פעל כמרצהבבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה.

בין השנים 1963–1964 כיהן, במקביל לכהונתו כשופט, כנגיד של רוטרי ישראל.
שבועון העולם הזה אורי אבנרי משפט מלחי יונה סופר  שיקרה שער אחורי ציפורה ארז 1967  שבועון העולם הזה אורי אבנרי מזכירת האלוף ציפורה ארז  משפט מלחי יונה סופר שיקרה 1967 שבועון העולם הזה עורך אורי אבנרי משפט השופט מלחי יונה סופר בבית מלון מפלגת חרות מתפלגת 1967  ללא גלימה פרשת השופט מלחי ויונה סופר גדעון רייכר