אני לובה ז'יד מאת שמעון רימקובסקי

אני לובה ז'יד אוטוביוגרפיה מאת שמעון רימקובסקי הביאה לדפוס אלה ברקת. שמעון רימקובסקי קיבל את הכינוי 'הפרפר היהודי' על משקל קורותיו והרפתקאותיו המזוויעות של הנרי שרייר שכונה הפרפר. שמעון רימקובסקי ישב 29 שנים במחנות בגולגים ובתי הסהור הסובייטים הידועים לשמצה. היו לו מספר כינויים ובעיקר הכינוי הידוע שלו בקרב שוכני הגולגים ברוסיה הענקית ובארץ היה 'לובה ז'יד' לאמור: לובה שחור הזקן, אימץ העולם המזוהם. שמעון רימקובסקי יליד 1911 להורים מוצא ריסי, חי בישראל ועבד כקוסם ומאלף חיות. בהיותו ברוסיה בסיבוב הופעות בשנת 1927 נאסרו הוא ומ והוריו.. אביו הוצא להורג בירייה, אמו מתה באחת המחנות. הוא עצמו נדד בין בתי הכלא ומחנות הכפייה ומהר מאוד יצא לאלפי שוכני המחנות להכירו. מאיי סולובקי ועד וורקוטה ובמחנות הוולגה-דון. כוחו רהב ואומץ ליבו הצילו לא פעם את חייו. גאוותו ביהדותו הצילה ממוות ומקלון יהודים רבים במחנות אלה שניסו לפגוע ביהודים למדו מהר מאוד את כוחו של לובה. לובה ברח מספר פעמים מהמחנות. באחת מבריחותיו נורה בשנת 1945 ונדד ביערות כשהוא פצוע קשה חמש עשרה ימים. באחת הבריחות שלו הרג סמל ממשטרת המחנות. כשנתפס היה צורך בכריתת רגלו הימית מתחת לברך וברגלו השמאלית נותר רק העקב. למרות נכותו הוחזר למחנה הגרוע ביותר בשרשרת המחנות בוורקוטה. הוא הוכרח לעבוד כמו כל אסיר אחר עם הפרוטזה פציעתו לא מנעה ממנו לשוב ולברוח. בשנת 1956 שוחרר מהמחנות בעת הצהרת החנינות הגדולה
 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s