ניתוח לב פתוח דן שינמן הוצאת כנרת 2006 ניתוח לב פתוח דן שינמן פרופסור אסף זוסמן מונה לא מכבר למנהל מחלקת ניתוחי הלב בבית החולים. אסף, רופא מסור ובנו של רופא, משקיע את כל כולו בטיפוח המחלקה, והיא משגשגת תחת ידי המנתח האמונות שלו. מותה של קשישה מניע את הבן הזועם להגיש נגדו תלונה ועד מהרה אסף מוצא את עצמו על ספסל הנאשמים, כשעתידו נתון בידיהם של השופטים, תלוי במיומנותם של עורכי הדין ובמהימנותם של העדים. המשפט הולך ומסתבך וקיומו האישי והמקצועי של אסף הולך ונפרם, עד לסיום הבלתי צפוי והמטלטל. 380 עמודים דן שינמן עורך דין מהשורה הראשונה
קטגוריה: המשפט הישראלי
יומן רמלה מאת דוד פרי מפקד כלא רמלה
יומן רמלה מאת דוד פרי מפקד כלא רמלה בשנים 1978-1983, הוצאת ספרית הפועלים, סדרת ספרים בעריכת רוביק רוזנטל 1986
מפקד כלא רמלה, בדרגת גונדר-משנה. דויד פרי ניהל למעשה את חייהם של אסירים מפורסמים ביותר בעולם כמו קוזו אוקאמוטו, ואדולף אייכמן. המחבר, חסר הניסיון בכתיבה, לא יכל להימנע מכתיבה מתנשאת, חנפנית וטופחת על שכם עצמו. בתקופתו אירע מרד האסירים האלים ביותר אי-פעם בתולדות הפשע הישראלי וזה מצביע רק על סיבה אחת: תנאים מחורבנים! המרד אורגן על ידי הארכי-פושע בישראל סלומון אבו. אבל האירועים, הסיפורים, והדמויות-פלנטה אחרת. "בתי הסוהר הם הראי של החברה עצמה'.
רשימותיו של מפקד כלא דוד פרי דויד פרי נולד ב-1929 בקרית חיים. עורך-דין, בוגר החוג למשפטים ולקרימינולוגיה באוניברסיטת תל ירושלים. שירת כמג"ד בצה"ל ושימש יועץ משפטי בשטחים. בשנים 1983-1978 כיהן כמפקד כלא רמלה, בדרגת גונדר-משנה.
דוד פרי דויד פרי נולד ב-1929 בקרית חיים. עורך-דין, בוגר החוג למשפטים ולקרימינולוגיה באוניברסיטת תל ירושלים. שירת כמג"ד בצה"ל ושימש יועץ משפטי בשטחים. בשנים 1983-1978 כיהן כמפקד כלא רמלה, בדרגת גונדר-משנה.
באדיבות אתר בוקספר
מלון דמון מאת ברוך יוספברג
מלון דמון מאת ברוך יוספברג הוצאת אח, 1993, הקדמה מאת נתן זך. 121 עמודים
ברוך יוספברג, מלח לשעבר, פרסם הרבה ספרים בעיקר לנוער על בעלי חיים ועל חוויותיו על הים. ספר זה, מלון דמון הוא כמובן על כלא דמון שבצפון. ברוך, הוא מתנדב רב פבלעים, נדיב, אוהב אדם. בספר זה הוא מביא סיפורים אמיתיים של 'הדיירים' בו, אסירי עולם, ועלילות הפשע שהביאו אותם 'להתגורר' בכלא דמון.
הספרים של יוסף יוספברג באדיבות אתר הספרים בוקספר
הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל דו"ח 1978
הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל דו"ח פברואר 1978 דין וחשבון ענק ומפחיד בהשגותיו ובתוצאות שהביא:
פרקים ראשיים: הפשיעה בישראל, גורמי הפשיעה בישראל, התפתחות בפשיעה בישראל, עבריינות נוער, הפשע החמור כעסק בכלכלת המדינה, שחיתות חברתית, סמים, גניבות והברחות בנמלים, חקלאות, הגניבות במגזר החקלאי, הפשע המאורגן, ההיערכות, מחלקות הלחימה בפשע, פריסת המשטרה, משמר הגבול, בתי המעצר של המשטרה, אגפי משרד האוצר ללחימה בפשע, פעולות משולבות למלחמה בפשיעה מאורגנת, בתי משפט, סדרי דין, דיני ראיות וענישה, בתי סוהר, חנינה כללית, חינוך לערכים וקידום חברתי, מצב האלימות והחרדה מפניו, תרשים, הסברים לפשיעה ומימד הארגון הפלילי.
55 עמודים, פורמט גדול כולל מספרים ונתונים.
באדיבות אתר בוקספר
משחק הראיות ליעד שהם ספר מתח
משחק הראיות מאת ליעד שהם, הוצאת כנרת, 2009
מספריו בעברית באדיבות אתר הספרים בוקספר:
לונדון בפיתה
משחק הראיות
מספר חסוי
אקסטרה סמול
החברים של אלוהים
משפט חוזר
מסדר זיהוי
שבוע באמצע החיים
פשעי מין בישראל מאת מחברים אלמונים
פשעי מין בישראל מאת מחברים אלמונים:
הספר מביא את רוב הכתבות, האזכורים ופרשנויות על סוגי אונס, התעללויות מינית, גילוי עריות, אונס בעזרת מכשיר, מה קורה אחרי האונס, אונס בידי שוטרים, אונס אל המוות, דיוקן האנס כבריון, כמופרע ועוד. אונס קבוצתי, ארבע ימים של אונס, טרמפ ואונס, סטיות מיניות, הקטינה המנוצלת, סדיזם, הומוסקסואליות, לסביות וקטינות ועוד. 208 עמודים.
בפתח הספר כתוב:
"מסיבות ובנות בחרו שני המחברים-שליקטו, כתבו וערכו את החומר-לשמור על אנונימיות. ספר זה הנו ראשון בסדרת ספריהם על הפשע בישראל, וכדי לטא להיחשף בחור להצניע את שמותיהם.."
לא, אל תאמינו שרק בשל זה שהם לא המשיכו לפרסם ספרים על הפשע בישראל-הם נקברו בחולות ראשון לציון. לדעתי, הם ראו שאין כסף מספר שכזה אז בחרו לוותר.
מי ישפוט את השופטים שלמה אבני סיפורו של אדם שהעז לתבוע שני עורכי-דין מהידועים בבראנז'ה התל-אביבית והמשפטית בכלל והקורות אותו. תיאור אמיתי מגובה במסמכים ובמאמרים עיתונאיים וכתבות. המחבר טוען כי שני עורכי דין זממו להשתלט על גג דירות בגבעתיים ודירה אחת.
שמות עורכי הדין הנתבעים על יד מר שלמה אבני הם: ד"ר צבי טמיר
השופט חיים אילת
כבוד השופט בנימין כהן
בנימין זיגל ז'ל
חברת הכנסת שולמית אלוני
עירית גבעתיים
עורך דין שמואל תמיר ז'ל ועוד.
הערת מערכת הבלוג:שלמה אבני התפרסם כמי שביקש להיקבר בים או להיזרק על האדמה במותו ולהיות למאכל לדגים או לחיות הבר בשל פחדו מהקבורה: האדמה נועדה לתת חיים-לא להיות מחסן גופות."
אני מאשים את כבוד בית המשפט העליון עמוס ברנס זכאי מאת דוד בן ארדוט
רצח רחל הלר מאת ברוך לשם הוצאת ידיעות אחרונות 1978 הרצח המפורסם שהתגלה ביום חמישי, 24 באוקטובר 1974.
אני מאשים את כבוד בית המשפט העליון עמוס ברנס זכאי מאת דוד בן ארדוט: מתוך הספר, מסברי המחבר:
אני מאשים בזה את כבוד בית המשפט העליון אשר האמין לדברי מקטרגיו של עמוס ברנס ופסק עליו את הדברים הנוראים שאין הבאים:
אתה עמוס בן כלפו ברנס גרמת בכוונה תחילה למותה של המנוחה רחל הלר ואתה נדון למאסר עולם." המחבר מביא הוכחות וטענות כנגד פסיקתו של בית המשפט העליון אשר דן את עמוס ברנס למאסר עולם. המחבר מודה גם לעזרה גולדברג קצין המשטרה אשר האמין עד יום מותו בחפותו של עמוס בארנס וההמשך ידוע.
ראה בנושא:
דמי אחיך
אני מאשים
רצח רחל הלר
דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל שלמה נקדימון שאול מייזליש
ד"ר יעקב ישראל דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל מאת שלמה נקדימון ושאול מייזליש , הוצאת מודן. 1985
חוקר מדע המדינה פרופסור שלמה אבינרי על הרצח:
- "באור זה רואה אני את ההשתקה סביב רצח דה-האן, שהיה כנראה הרצח הפוליטי הראשון בארץ. דה-האן היה, בלי ספק, אדם שחיבל במפעל הציוני, אבל רק הלך רוח מיוחד יכול להגיע מכאן עד להחלטה לרצוח אותו ועד לנכונות רוב ההנהגה היישובית – פרט לכמה יוצאים מהכלל כמו בילינסון – לקבל ולהפיץ את הבדיה שערבים רצחו אותו, ואף להדגיש את החשדות בקשר לסטיותיו המיניות, כמניע אפשרי המטשטש את זהותם האמיתית של הרוצחים."
דה האן 1881-1924 יהודי, יליד הולנד. משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, פעיל ציוני שהתחרד בארץ ישראל ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית. היה קורבן של מה שנחשב כרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. ההשערה השנייה היא שהוא נרצח על רקע פעילות הומוסקסואלית בחברה החרדית. דה-האן היה הומוסקסואל. והוא חשף עובדה זו בכתביו.
בשנת 1912 נסע לרוסיה הצארית כדי לחקור את תנאי המאסר בבתי הסוהר שם. עם שובו פרסם את הספר "בתי סוהר רוסיים", על התנאים התת-אנושיים שמצא במוסדות אלו. לאחר שובו מרוסיה חל בו מפנה אידאולוגי נוסף והוא שב להיות יהודי דתי, ולאחר מכן גם ציוני. ב-1916 החל ללמד משפטים באוניברסיטת אמסטרדם. אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיע לארץ בשנת 1919 ורצה להשתלב בתנועה הציונית. עד מהרה התברר לו כי איש אינו מעוניין בשירותיו – לא במוסדות היישוב וגם לא באוניברסיטה העברית, שהייתה אז בשלבי הקמה. הוא ביקש לשמש כקונסול הולנד בירושלים ונדחה על ידי שלטונות הולנד. ב-1921 עמד בראש התלמוד תורה הספרדי "דורש ציון". הוא הצטרף לחוגים הקנאיים של העדה החרדית, מתנגדי החילוניות והציונות. דה האן הפך למקורבו של הרב יוסף חיים זוננפלד, מנהיג העדה החרדית. בשנותיו בירושלים המשיך ביחסיו עם גברים, שאותם מצא בקרב צעירים ערבים ממזרח ירושלים, אם כי הסתיר את הדבר מחבריו החרדים. עולמו זה התבטא בספר שיריו "מרובעים" שיצא לאור בהולנד אחרי מותו, בשנת 1924. התפרנס, נוסף על ההכנסות מפרסום שירתו, מכתיבת כתבות לעיתון הולנדי, ומעבודתו כמרצה למשפטים בבית הספר למשפט ולכלכלה של ממשלת המנדט בארץ ישראל. במ רוצת השנים הפך דה האן שהיה משכיל לעומת הסביבה החרדית בה חי-לקיצוני ביותר. הוא נאבק נגד היישוב הציוני המאורגן, נגד המסים שהנציב העליון אישר ןלוועד העיר של יהודי ירושלים ופעל לביטול המנדט על ארץ ישראל. מתנגדיו האשימו אותו כי הוא פעל להגברת הסכסוך בין היישוב היהודי לבין הערבים.
דה האן הרכיב משלחת חרדית בראשות הרב זוננפלד שיצאה ב-23 ביוני 1923 לעבר הירדן, להתייצב בפני המלך עבדאללה הראשון, ולהיפגש עם אביו של עבדאללה, חוסיין בן עלי, שביקר אז בעבר הירדן. המשלחת הייתה משקל-נגד למשלחת ציונית בראשות הקולונל פרדריק קיש שיצאה להיפגש עם אנשי השושלת ההאשמית. משלחתו של דה האן הגישה תזכיר לפיו אגודת ישראל היא עצמאי המייצג יהודים רבים ברחבי העולם ולכן יש לקבל ממנו חוות דעת נפרדות בשאלות העומדות על הפרק. עוד הביע התזכיר רצון בשלום ובשיתוף פעולה בין כל התושבים לבניין הארץ.דה האן אמור היה לצאת ללונדון ב-1 ביולי 1924 עם משלחת מטעם העדה החרדית, כדי לפעול נגד הצהרת בלפור. דה האן עצמו הכחיש טענות על פעילות בכיוון הזה, שעלו בעקבות פגישה קודמת). ב-30 ביוני 1924, כשיצא דה האן לרחוב יפו לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת שבחצר בית החולים שערי צדק, פגעו בו שלוש יריות אקדח, שגרמו למותו המיידי. הרוצח נמלט. זהות הרוצח, סייעניו ושולחיו לא נתגלתה למשטרת המנדט ותיק החקירה נסגר.
הסופר ארנולד צווייג כתב ב-1932 רומן המבוסס על פרשת חייו של דה האן בשם "דה פרינט שב הביתה" (תורגם לעברית בשם "דה וריאנט שב הביתה"). בספר "נוצות" מאת חיים באר יש דמות המבוססת על דמותו של דה האן.
צ
זיכרונות מבית המשפט חיים דבורין לשעבר סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי
זיכרונות מבית המשפט מאת חיים דבורין, לשעבר סגן הנשיא של בית המשפט המחוזי בספר מרתק זה הוא מספר בעברית הטובה שלו על המשפט הפלילי, על שופטים כבני אדם, על תעלולי התרגום הסימולטני במהלך משפט שיכול לגרום לנזק ולעיוות דין, חיילים שנפגעו, נשים מוכות, חבר מושבעים ועוד. שווה קריאה.
השופט חיים דבורין:
חיים דבורין יליד 1913 באודיסה. ב-1919 עלה ארצה בארנייה רוסלאן שפתחה את העלייה השלישית. בשנת 1940 סיים את לימודי המשפט בית הספר הממשלתי למשפטים בירושלים של שלטונות המנדט הבריטי וב-1941 קיבל תואר עורך דין. ביולי 1948 התגייס לצה"ל ועד ל-1950 שירת בתפקידים משפטיים שונים. בתחילת 1950 נתמנה בדרגת סגן אלוף, להן כאחד משלושת סגניו של הנשיא בית הדין הצבאי העליון. ב-1964 נתמנה שופט בביתה משפט המחוזי וב ובתפקיד זה שימש עד פרישתו לגמלאות בספטמבר 1983. מאז 1964 כיהן כבבית משפט המחוזי בבאר שבע ומאז מאי 1970 ועד לפרישתו לגמלאות, כיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בשנתיים האחרונות כיהן בתפקיד של סגן הנשיא של בית המשפט. לאחר פרישתו המשיך בפעילות משפטית בתפקידים שונים, בוועדות ובמינויים ל שרי המשפטים.