11 כומתות ירוקות בדין פרשת כפר קאסם מאת משה קורדוב טבח כפר קאסם בוצע על ידי יחידה של משמר הגבול הישראלי בתושבי כפר קאסם ב־29 באוקטובר 1956, היום הראשון למבצע קדש, ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר, ובהם נשים וילדים. עוד 4 מתושבי הכפר נהרגו בנפרד באותו ערב.
גדוד משמר הגבול בפיקודו של רב-סרן שמואל מלינקי, שסופח לחטיבה של שדמי, קיבל משימה לאכוף את העוצר ב-8 כפרים ערביים בגזרה הדרומית של "המשולש הקטן". לאחר מעשה טען מלינקי, שבשיחה אישית שקיים עם המח"ט לפני תחילת הפעולה, הוא שאל כיצד יש לנהוג בתושבים ערביים שאינם יודעים על קיום העוצר, ותשובת שדמי הייתה אלוהים ירחם עליהם, ברכה מוסלמית על המתים. שדמי הכחיש את הדברים שייחס לו מלינקי. בקבוצת פקודות שקיים מלינקי עם מפקדי הפלוגות והמחלקות שלו, הוא העביר להם הוראות ברוח דומה. בתגובה לשאלות מספר קצינים, הוא הנחה אותם במפורש לירות על מנת להרוג בכל ערבי שימצא מחוץ לביתו לאחר שעת כניסת העוצר "ללא סנטימנטים", כולל תושבים החוזרים מעבודתם מחוץ לכפרים.
למרות ההוראות הברורות שנתן מלינקי לקציניו, כמעט כולם הפעילו שיקול דעת, ולא פעלו בהתאם להנחיותיו. מפקד הפלוגה הצפונית של הגדוד, יהודה פרנקנטל, דחה על דעת עצמו את שעת כניסת העוצר בחצי שעה, והורה למפקדי המחלקות שלו לא לירות בכפריים החוזרים מעבודתם לאחר כניסת העוצר, אלא ללוותם לבתיהם. מפקד הפלוגה הדרומית, יהודה לוי, לא שינה אמנם את פקודות המג"ד, אך אישר למ"מים שביקשו ממנו הנחיות, לפעול בהתאם לשיקול דעתם. מתוך שמונה מפקדי מחלקות של הגדוד, רק סגן גבריאל דהאן, שפיקד על המחלקה שפעלה בכפר קאסם, קיים את הפקודה שניתנה לו כלשונה. חייליו עצרו את הכפריים שחזרו לכפר מעבודתם ברגל או ברכב, ירו למוות בארבעים ושלושה מתושבי הכפר, בהם תשע נשים ושבע עשרה ילדים ונערים, ופצעו שלוש עשרה נוספים. בנוסף לכך נהרגו בתוך הכפר עוד ארבעה תושבים. תושבי הכפר מונים בנספים גם אדם שמת משבץ לאחר ששמע על מות בנו בטבח, ואת עוברה של אישה הרה שנהרגה בטבח, ומגיעים לארבעים ותשעה נספים.
בינואר 1957 הועמדו לדין 11 חיילים וקצינים שהיו מעורבים בטבח בכפר קאסם. גזר הדין במשפטם ניתן באוקטובר 1958.
בפסק דינו במשפטם של מבצעי הטבח קבע השופט בנימין הלוי מהי "פקודה בלתי חוקית בעליל", שעל החייל לסרב לציית לה כאשר היא ניתנת לו.
שמונה מהנאשמים הורשעו ונדונו לתקופות מאסר ממושכות, אף אחד מהם לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו. כעבור שנה אחת בלבד זכו אחרוני המורשעים בחנינה מנשיא המדינה, יצחק בן צבי, והשתחררו ממאסרם. בנוסף על כך, את תקופת המאסר העבירו המורשעים באכסניה. לאחר שחרורו חזר מלינקי לשרת במשמר הגבול, והיה קצין ביטחון בקריה למחקר גרעיני – נגב. יששכר שדמי הועמד לדין באשמת רצח וחריגה מסמכות, זוכה מאשמת הרצח והורשע בסעיפי החריגה מסמכות. בגזר הדין ננזף והוטל עליו קנס סמלי של עשר פרוטות, הוא המשיך בשירותו הצבאי. למשפחות הקורבנות ניתן פיצוי כספי.
השגת 
ספרי מתח ישראלים 