דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל שלמה נקדימון שאול מייזליש

ד"ר יעקב ישראל דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל מאת שלמה נקדימון ושאול מייזליש , הוצאת מודן. 1985
חוקר מדע המדינה פרופסור שלמה אבינרי על הרצח:

"באור זה רואה אני את ההשתקה סביב רצח דה-האן, שהיה כנראה הרצח הפוליטי הראשון בארץ. דה-האן היה, בלי ספק, אדם שחיבל במפעל הציוני, אבל רק הלך רוח מיוחד יכול להגיע מכאן עד להחלטה לרצוח אותו ועד לנכונות רוב ההנהגה היישובית – פרט לכמה יוצאים מהכלל כמו בילינסון – לקבל ולהפיץ את הבדיה שערבים רצחו אותו, ואף להדגיש את החשדות בקשר לסטיותיו המיניות, כמניע אפשרי המטשטש את זהותם האמיתית של הרוצחים."

דה האן 1881-1924 יהודי, יליד הולנד. משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, פעיל ציוני שהתחרד בארץ ישראל ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית. היה קורבן של מה שנחשב כרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. ההשערה השנייה היא שהוא נרצח על רקע פעילות הומוסקסואלית בחברה החרדית. דה-האן היה הומוסקסואל. והוא חשף עובדה זו בכתביו.

בשנת 1912 נסע לרוסיה הצארית כדי לחקור את תנאי המאסר בבתי הסוהר שם. עם שובו פרסם את הספר "בתי סוהר רוסיים", על התנאים התת-אנושיים שמצא במוסדות אלו. לאחר שובו מרוסיה חל בו מפנה אידאולוגי נוסף והוא שב להיות יהודי דתי, ולאחר מכן גם ציוני. ב-1916 החל ללמד משפטים באוניברסיטת אמסטרדם. אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיע לארץ בשנת 1919 ורצה להשתלב בתנועה הציונית. עד מהרה התברר לו כי איש אינו מעוניין בשירותיו – לא במוסדות היישוב וגם לא באוניברסיטה העברית, שהייתה אז בשלבי הקמה. הוא ביקש לשמש כקונסול הולנד בירושלים ונדחה על ידי שלטונות הולנד. ב-1921 עמד בראש התלמוד תורה הספרדי "דורש ציון". הוא הצטרף לחוגים הקנאיים של העדה החרדית, מתנגדי החילוניות והציונות. דה האן הפך למקורבו של הרב יוסף חיים זוננפלד, מנהיג העדה החרדית. בשנותיו בירושלים המשיך ביחסיו עם גברים, שאותם מצא בקרב צעירים ערבים ממזרח ירושלים, אם כי הסתיר את הדבר מחבריו החרדים. עולמו זה התבטא בספר שיריו "מרובעים" שיצא לאור בהולנד אחרי מותו, בשנת 1924. התפרנס, נוסף על ההכנסות מפרסום שירתו, מכתיבת כתבות לעיתון הולנדי, ומעבודתו כמרצה למשפטים בבית הספר למשפט ולכלכלה של ממשלת המנדט בארץ ישראל. במ רוצת השנים הפך דה האן שהיה משכיל לעומת הסביבה החרדית בה חי-לקיצוני ביותר. הוא נאבק נגד היישוב הציוני המאורגן, נגד המסים שהנציב העליון אישר ןלוועד העיר של יהודי ירושלים ופעל לביטול המנדט על ארץ ישראל. מתנגדיו האשימו אותו כי הוא פעל להגברת הסכסוך בין היישוב היהודי לבין הערבים.

דה האן הרכיב משלחת חרדית בראשות הרב זוננפלד שיצאה ב-23 ביוני 1923 לעבר הירדן, להתייצב בפני המלך עבדאללה הראשון, ולהיפגש עם אביו של עבדאללה, חוסיין בן עלי, שביקר אז בעבר הירדן. המשלחת הייתה משקל-נגד למשלחת ציונית בראשות הקולונל פרדריק קיש שיצאה להיפגש עם אנשי השושלת ההאשמית. משלחתו של דה האן הגישה תזכיר לפיו אגודת ישראל היא עצמאי המייצג יהודים רבים ברחבי העולם ולכן יש לקבל ממנו חוות דעת נפרדות בשאלות העומדות על הפרק. עוד הביע התזכיר רצון בשלום ובשיתוף פעולה בין כל התושבים לבניין הארץ.דה האן אמור היה לצאת ללונדון ב-1 ביולי 1924 עם משלחת מטעם העדה החרדית, כדי לפעול נגד הצהרת בלפור. דה האן עצמו הכחיש טענות על פעילות בכיוון הזה, שעלו בעקבות פגישה קודמת). ב-30 ביוני 1924, כשיצא דה האן לרחוב יפו לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת שבחצר בית החולים שערי צדק, פגעו בו שלוש יריות אקדח, שגרמו למותו המיידי. הרוצח נמלט. זהות הרוצח, סייעניו ושולחיו לא נתגלתה למשטרת המנדט ותיק החקירה נסגר.

הסופר ארנולד צווייג כתב ב-1932 רומן המבוסס על פרשת חייו של דה האן בשם "דה פרינט שב הביתה" (תורגם לעברית בשם "דה וריאנט שב הביתה"). בספר "נוצות" מאת חיים באר יש דמות המבוססת על דמותו של דה האן.
דה האן הרצח הפוליטי הראשון בישראל שלמה נקדימון שאול מייזלישדה וריאנט שב הביתה רצח דה האן צנוצות

איפה יוסלה שלמה כהן צידון המוסד הישראלי בפעולה הוצאת העולם הזה

איפה יוסלה שלמה כהן צידון המוסד בפעולה הוצאת העולם הזה פרשת יוסל'ה שוחמכר היא פרשה שנקראה על שמו של הילד יוסל'ה שוחמכר, יליד 1952. הפרשה התחוללה לאחר שסבו החרדי, שהילד הופקד בידו, סירב להחזירו להוריו, בשל אורח חייהם החילוני. יוסל'ה הוחבא בארץ ולאחר מכן הוברח אל מחוץ לישראל, עד שאותר על ידי המוסד והוחזר להוריו. הפרשה הביאה לקיטוב בין דתיים וחילוניים בישראל.

יוסל'ה עלה בגיל 6 יחד עם הוריו. בשל קשיים כלכליים מסרו אותו הוריו לסבו נחמן שטרקס, ואת אחותו לפנימייה דתית. לאחר חודשים אחדים, כאשר השתפר מצבם הכלכלי של ההורים, הם ביקשו מהסב שיחזיר אותו, אך הסב סירב, משום שרצה לגדל את יוסל'ה כחרדי. בהברחת הילד בחוץ לארץ, כשהוא מחופש לילדה, השתתפה רות בן דוד, שעתידה הייתה להינשא ב-1965 לרב עמרם בלוי, מנהיגם של נטורי קרתא. בן דוד ניצלה את כישוריה האישיים ומיומנותיה כסוכנת המחתרת האנטי-נאצית הצרפתית ,זייפה בדרכונה את רישום השם של בנה, ראש "המוסד", איסר הראל איתר את יוסל'ה. הראל העריך שהילד הועבר לאירופה והפעיל עשרות סוכנים ומתנדבים בחיפושים אחריו בקרב קהילות חרדיות ביבשת. הסוכנים לא הצליחו למצאו שם, אולם אחד מהם סיפר להראל כי בקהילה באנטוורפן מספרים על גיורת בעלת יכולות מרשימות הפועלת במדינות שונות. הראל העריך שהיא קשורה לפרשה, ולאחר מאמצים הצליח לאתר את רות בן דוד. אנשי המוסד גילו כי היא מוכרת את ביתה בצרפת. הם התחזו לאנשי עסקים החפצים לקנות את הבית והצליחו לגרום לה להגיע לדירה שהוכנה לצורך כך בצרפת ולהחזיקה שם. חוקרי המוסד ניסו לדובב את בן דוד במשך שבועות אולם לא הצליחו לגרום לה לשתף עמם פעולה. במקביל נעצר בארץ בנה של בן דוד, אוריאל, והוא הודה שאמו מעורבת בפרשה. בסופו של דבר הצליח הראל עצמו להוציא מבן דוד את מקום הימצאו של הילד, בעזרת המידע שנתן אוריאל ותוך שכנוע מוסרי. ב-1 ביולי 1962 גילו סוכני "המוסד" את יוסל'ה אצל משפחת גרטנר, מחסידי סאטמר, ברובע ברוקלין שבניו יורק.

בשנת 1972 גויס לצבא, בהמשך שירותו היה קצין בחיל התותחנים, ולאחר מכן עבד במשך כמה שנים בחברת IBM. שוחמכר מתגורר ביישוב שערי תקווה והוא מכהן כחבר בוועד היישוב.

          איפה יוסלה? העולם הזה שבועון אורי אבנרי רצח בגן החיות שער אחורי אמא של שוחמכר אורי אבנרי 1960